לפעול כמו שאני רוצה.
אוקיי, אז פתחתי אותם בגיל מאוד צעיר ואני מאוד אבל מאוד מתחרטת שפתחתי.
כי הכול פשוט נשמר שם, תמונות מגיל קטן..
ואני יכולתי לזכור את הסיסמאות בצורה יותר אחראית במקום שיהיו לי איזה 7 חשבונות שאני לא יודעת
מה הסיסמה של אף אחת מהן, חוץ מהנוכחית שפתחתי לא מזמן.
אני לפעמים אומרת, כמה קל לקנא בדברים.
באמת.
אני מנסה לשאול את עצמי מאיפה זה נבע, ומה ניסיתי להשיג.
אז... יכול להיות שבגלל שפשוט בעקבות זה שגנבו לי את הגלקסי 3 כשהייתי קטנה.
ורוב הדברים נשמרו לי שם.
או שחינכתי בקייטנה והילדים טרחו לשבור ולנפץ לי את האייפון 4 וגם שם היו לי חשבונות.
ודברים ששמרתי רק שם.
או את הגלקסי j7 prime, האמת שהוא בשונה מאחרים, נמצא אצלי עכשיו, קניתי אותו נראה לי בשנת 2015
ובגלל שהתחדשתי בפלאפון נתתי אותו לאמא שלי, ואמא שלי לא כל כך שמרה עליו והתעקשה שיישאר אצלה, ואחי
הגדול לקח ממנה אותו והשתמש בו.
ויצא שהוא חזר יום אחד מנופץ, ביום מן הימים אתקן אותו.
בהזדמנות.
אני חושבת שכל המקרים האלה, מראים כמה אתה לא אחראי כשאתה קטן, ואתה צריך ללמד את עצמך את זה
ככל שאתה גדל.
ולהגדיל בערך של עצמך.
ופחות בערך של אחרים.
אוקיי, אז את החשבונות הבאים שלי, שמרתי בכל מקום אפשרי.
כתבתי בצורה טובה ואחראית הרבה יותר.
ו... זה עושה לי טוב.
וזה מאוד חשוב.
אני בטוחה בעצמי, כמו שלא הייתי בטוחה שאלו החשבונות האחרונים שאני פותחת.
חלאס, זה מוגזם.
הכול נמצא בפשטות.
איך לא ראיתי את זה לפני?
אם הייתי שומרת כמו שצריך על המכשירים שלי.. אז היו לי את כל הזכרונות מהילדות!!!!!!!!
איך אכזבתי ככה את עצמי?
לא ייאמן.
אבל למדתי המון, ככה זה בחיים.
שתהיה לנו שבת של נחת והמון שמחה.
שבת שלום!
;){kind=link}