אני ממש לא יודעת איך אגיב ברגע שאראה אותו.
אם בכלל.
אני רק יודעת טוב מאוד שנפגעתי מאוד .
אני החלטתי לכתוב איך אני הולכת לפעול ברגע שאראה אותו.
אוקיי, אז במידה וזה יהיה באוטובוס, אז אני פשוט ארד בתחנה
הבאה, ואמתין לקו אחר.
אני יודעת שזה חשיבה לא הגיונית וטיפשית.
אבל אני ממש שונאת את האדם הזה.
אני יודעת שזה לא בריא לשנוא, אבל הוא גרם לזה.
יש לו כמה סימני היכר שהבחנתי בהם, מתמונות שהוא מעלה.
ככה שאני משערת שאני זאת שתהיה זאת שתזהה אותו קודם .
אני לא מאמינה שחזרתי לכתוב עליו .
שיא הפתטיות .
הבטחתי לעצמי שלא אתעניין יותר ושיחשוב מצידי שמתתי.
ושהוא לא קיים בשבילי .
הוא באמת כבר לא שם .
כמה הקרבתי, לא מאמינה.
אם זה יהיה ברחוב ואני אקלוט שהוא עומד לעבור מולי, אני פשוט אחתוך ואכנס לבניין קרוב .
רק לא ליצור איתו קשר עין .
אם זה יהיה כשאני באוטובוס, והוא יוכל לקלוט אותי מהחלון אוריד את התריס .
אם זה יהיה בקניון, אכנס לחנות קרובה.
רגע אני בכלל לא אוהבת אותו.
או שאולי כן ?
למרות שהוא התייחס אליי כמו אנטיפת חסר מילה.
החיים , אחחח, לא קלים .
בדמיוני, גם הוא כותב עליי . למדנו ביסודי יחד וגם בתיכון ככה,
שאנחנו לא מכירים מאתמול. אשכרה 12 שנה. לא ייאמן.
אני מאוד מצטערת שכתבתי את הפוסט הזה.
כל כך
;){kind=link}