בחיים לא הערכתי את זה שאני נושמת ובועטת כמו בשנה הזו.
שנה של התפכחות, והמון אינדיבידואליות.
מתחילה לאהוב את הקטע הזה של המסיכות .
זה נשמע לי בהתחלה, בתור בדיחה.
הקורונה בכלל !!!!!!!!
מה זה השם הזה לנגיף .
מה!!!
בטוח עובדים עליי .
ולא הבנתי למה מישהי באוטובוס עוטה מסיכה ,
ממש בתחילת הקורונה.
ואפילו עשיתי משהו שהצטערתי עליו .
צילמתי אותה לאינסטגרם .
והתחרטתי שנייה אחר כך .
באיזה רשות בדיוק עשיתי את זה.
ואז הבנתי שזה בכלל לא מתכוון לעזוב .
כואבות לי כבר הידיים מלהקליד,
אבל תכננתי כל כך למצות את השנה הזו.
למרות שהיא הגרועה מכול.
ובחיים לא דמיינתי שתראה ככה.
רציתי שהשנה הזו תראה אחרת, מאיך שהיא.
זה החיים .




















