היום כשעוד הייתי בכפר סבא,
החלטתי לשים סטופ, לשהות שלי בפלאפון,
במה שאני כ"כ רוצה לשכוח .
אז בשעה 9:53 בערך, נעלתי את הפלאפון.
ולא נגעתי בו, חוץ מלעשות יציאה בדיווח נוכחות .
שאת זה אני מוכרחה.
לפעמים אני מגיעה למצבים שאני חוזרת על עצמי,
ועושה דברים שעשיתי בעבר.
ההרגשה שאתם באותו מקום .
ושוב אני חושבת שפלאפון חכם,
צריך להגביל את השימוש בו.
הכול הלך כרגיל היום, יום חמישי לא יוצא דופן
במיוחד.
חוץ מהקדיחות במשרד, שמה זה היה באלי למות.
כל הדלפק והמסך מחשב רעדו, מה שהסיח את הדעת.
שי המתנדב גם הגיע היום, ככה שלא הייתי צריכה
להיות במקומו ולפתוח דואר.
אלא רק לעדכן.
לא הבנתי מה ילד מיוחד בו. אולי כי אני לא מכירה אותו לעומק.
אימא שלי אמרה לי שאם אני לא מביאה בחור לבן לבית, זה
לא כזה ישמח אותה. משהו בי מוכרח לקיים את זה .
היא אומרת שהעדה שלנו, מתלהמים מידי.
ובגלל זה לאחרונה התחלתי להסתכל רק על גברים לבנים.
הקול של אימא שלי רודף אותי לכל מקום חח .
אני חייבת לקיים את מה שאימא שלי רוצה.
אם זה מה שיעשה אותה מאושרת, והיא הרי יודעת מכולן
מה טוב עבורי, למרות שלא כזה הבנתי את ההבדל.
תמיד הסתכלתי על בחורים לבנים ואמרתי לעצמי, כמה הם
מצחיקים אותי.
הקלילות שיש בהם.
משהו מוזר.
אנשים מזמן הפסיקו לעניין אותי, ז"א אני אוהבת אותם והכול.
אבל, הם בסה"כ אנשים . ובסוף אני הולכת לישון עם עצמי,
אני כזאת דרמטית , נמאס לי מעצמי .
אני זוכרת שבתיכון מישהי עצבנה אותי כ"כ שציירתי אותה
ואת חבר שלה, בצורה הכי מכוערת שיש, ונראה שהיא שמה לב
לזה.
חמישי מהיר.
;){kind=link}