היום שלחתי הודעה לבן שירות שאיתי בכפר סבא,
כי היה לי טיפה עומס, ולא כל כך ידעתי מה לעשות....
אז ככה ביקשתי מהמנהלת את המספר שלו, לא היה לי אומץ
להתקשר, אז שלחתי וואטסאפ .
לבן אדם יש סטטוס , משנת 2013, ותמונת פרופיל של דמות מצוירת.
הייתי קצת בשוק עצם זה שנוכחתי לגלות את זה.
ואז...שלחתי הודעה, שמתי פס.
ואז הוא ענה, ואז הוספתי עוד כמה שאלות למיניהן.
ובאיזשהו שלב, הרגשתי שהוא לא עושה את העבודה בכלל לא נכון .
וזה מסביר למה הוא מביא לי לפעמים צ'קים למשרד, במקום למחלקה
אחרת שהוא צריך להביא, שזה ממש משרד קרוב אליי.
והוא מתבלבל בפיזור החומרים .
ובכזאת קשיחות שלא ידעתי מאיפה היא יצאה ממני, אמרתי
"מה , אתה לא אמור לדעת את העבודה ...?"
ואז פתאום שכחתי שהוא ילד מיוחד, ככה אומרים , ככה
בעצם הסגנית אומרת. וציפיתי למענה, וקיבלתי סינון .
יואו , ממש אבל ממש נמאס לי מבנים. אגואיסטים מאוד רובם.
למשל , אם מישהו היה משרת איתי, והיה שולח לי מה לעשות כשהוא לא יודע,
הייתי אומרת לו לפרטי פרטים .
כל דבר ובשמחה, ולא הרגשתי את זה בכלל מהבחור ההוא. ואז התקשרתי לעדכן חברה.
והיא אמרה, שלא הייתי צריכה להגיד את מה שאמרתי . ולא אומרים את זה לאנשים כאלה.
משהו בסגנון . גיליתי שהוא מאוד, אבל מאוד מוזר.
הייתי כל כך בשוק, ועצם העובדה שאנחנו מתראים ביום יום , מתחילה להגעיל אותי.
בכלל זה שהוא אמור להיכנס אלי, למשרד!! ביום ראשון . לעזאזל , זו הייתה טעות נוראית .
האדם הכי לא פתוח , וחברה שלי צדקה הוא בקושי אומר שלום.
חבל שלא שמעתי לה ולקחתי את מה שהיא אומרת ברצינות.

































