הרגשה מוזרה של :"למה את לא מתעסקת בזה?"
הרי כולם את זה, ומורידים את ראשם.
מה חדש, מה קורה בוואטסאפ!!!!!!!
מליוני התראות, ומספרי הודעות שלא נקראו,
והודעות באינסטגרם.
ולמה לא?
כשאפשר להיות כזה מחובר, אבל מנותק מהחיים האמיתיים.
פרט שולי.
המסך הכל כך יפה, והמושקע שאפל
ייצרה, אין דברים כאלה.
אבל, אני שונאת את זה.
שונאת את הפלאפון שלי. כל פלאפון שיהיה בבעלותי, אשנא.
כולם שונאים.
ועדיין שם.
הכול עניין של מידתיות.
שמתי לב עם עצמי, שאני רואה פאקינג פרטי התחברות של אנשים אחרים.
מה אני צריכה את זה?
זה חדירה לפרטיות..
בוואטסאפ, אין לי את השטות הזאת שנקראת נראה לאחרונה ..
חחחחח זה נראה לי כזה מגוחך ומטומטם.
האמת שמצאתי את עצמי אובססיבית לגבי אנשים שממש מעניינים אותי
ולראות מתי הם הלכו לישון, כל כך מעניין.
חחחחח זה כזה מטומטם וחכם.
אבל אני יותר חכמה מהפלאפון שלי.
אני יותר ענקית ממנו.
האצבעות שלי לא כל הזמן גוללות ללא הפסקה.
איפשהו הטכנולוגיה, נהייתה כזו משוכללת. שההתעסקות באנשים תמיד הולכת ונהיית
ריקנית.
ומספרים, זה מה שחשוב. כמות המספרים .
חחחחחחחחחחח
אנשים מטומטמים.
אני פתאום שואלת מה יקרה עוד כמה שנים?
זה הולך והופך יותר ויותר גרוע, ואובססיבי.
וכשאתה לא שם, אתה לא קיים.
נשמע פתאום כל כך נכון.
אבל עם זאת, כל כך דבילי.
הכול בראש, וכולנו מכורים לשינויים.
אה ואין לי שום התראות בפלאפון , אמיתי.
מי שרוצה וחייב אותי, יכול לתקשר איתי גם באמצעות שיחות.
ותפסיקו להזכיר כל דקה את המילה פלאפון.
ולהרכין ראש לתוך ריק.

































