הלוואי והייתי יכולה לומר זאת לאלפי אנשים שאמרו לי את זה.
אני פקינג יודעת שאני רזה. בסדר!!!!
למה אתם מזכירים לי את זה?
נמאס מאנשים כאלה, אני מאוד מעריכה את מה שבורא עולם נתן לי.
אבל.. למה נשים מבוגרות אומרות לי: "תעלי קצת במשקל, לא רואים אותך.."
או: "מה, את לא אוכלת.." (מאחותי הגדולה, כן)
אנשים לא מבינים שיש את היכולת לאכול, ולא להשמין.
להישאר בדיוק באותו המשקל גם בעוד אלף שנה.
כי זה גנים.
לעזאזל.
אני כל כך עצבנית שאומרים לי את זה.
שמחמיאים לי, אין לי בעיה עם זה.
אבל כשכבר אומרים לי שהרזתי ואני צריכה לאכול???
מה אתם יודעים על איך אני אוכלת או מה אני אוכלת.
אני אוכלת יותר מפיל.
תאמינו לי.
אבל זה שאתם בוחרים להסתכל אך ורק על הרזון והסטיגמה של:" כנראה היא
חיה על חסות וסלטים כל היום", יצאו לי מכול החורים.
כשאומרים לי את זה, אני בוחרת להתעלם. אלוהים, כמה פעמים התעלמתי, ורציתי
שלא יפתחו לי עין הרע.
האמת שרזון זה מצרך נדיר, למודעות עצמית.
יש לי חילוף חומרים מהיר.
ומאז שאני קטנה אני חווה אנשים שלא עוצרים את עצמם, מלהשוות אותם אליי,
או להיות מסכנים לידי..
לדוגמא: " אני צריכה להרזות, אני צריכה דיאטה.. אני לא רזה כמוך.."
מעניין את סבתא שלי, זה מה שיש לי להגיד לך. זה לא אשמתי לכל הרוחות.
!!!!!!!!!!!!!
אני כותבת את הפוסט הזה בעצבנות, ופורקת כל כך הרבה מטענים.
כי זה לא כזה נעים להיות במקום יציב שכולם מקנאים בך על זה. או מעירים.
או וואטאבר, מקווה שיש פה
מזדהים למיניהם.
;){kind=link}