אז יש בשעה 14:00 כבר סגר שני!
לא ייאמן, האמת שאני קצת לא מופתעת, בגלל ההתנהלות של האזרחים
ששמים פס על מה שאומרים בחוק.
ומתקהלים למרות שאומרים שאסור, שלא נדבר על מרחק של שני מטר.
הבנו שזה קשה אבל לפחות אל תגרמו לאחרים לחלות, מה אתם לא מחוברים
למציאות?
מציאות קשה וכואבת, הרבה זמן לא מצליחה לישון טוב כמו שאני רוצה מהלחץ.
אני קצת בשוק שאחותי הגיעה היום בהפתעה מוחלטת עם בעלה,
שלא טרחתי לומר לו שלום אפילו ולהעביר את השהות שלו פה בצפייה
עם אחיין שלי, אשר, בצפייה מול סמי הכבאי.
אתמול בשעה 3:58 לפנות בוקר, שזה נקרא היום בעצם..
הייתי באינסטגרם עד צאת הנשמה, ראיתי אנשים שכבר לא מחוברים, או
כאלה שהיו מחוברים לפני שעה שעתיים.
שאני לא מבינה, איזה טיפשי זה לבדוק פרטי התחברות, איזה אובססיביות.
היום ראש השנה, וגם השבת תיכנס לה תכף.
יום שישי הזה שונה מכל ימי השישי שיצא לי לחוות במשך ה-19 שנה שאני חיה עם עצמי.
אני לא מעכלת שבעוד כמה זמן, ז"א עוד שמונה חודשים, בתאריך ה-09/05/2021,
אהיה בת 20!
וואו, איך ?
זה גיל שאני מתחילה עשור חדש בחיי. איזה פחד!
גיל 19, מלמד אותי המון. בעיקר על הרצון להתחבר ללבד שלי.
ולשאול את השאלות הכי עמוקות שאני יכולה לשאול את עצמי.
מעניין אם המצב הזה, של מציאות הזויה, שכוללת מסיכות, ואנשים לחוצים שלא
מפסיקים לדבר על הנושא הכי מדובר בעולם, קורונה, יחלוף מתישהו.
זה ייקח זמן. אין מה לעשות. אני צריכה להשלים עם המצב. אחותי שבאה לבקר לא מזמן, בערך לפני כמה דק'
תהיה בת 25, בחודש 10. אני לא מאמינה.!
היא גדולה ממני בהמון, ואני לא מעכלת שהיא כבר יצאה מהקן, אדם לעצמו.
מנסה להעסיק את עצמי כמה שיותר, ופחות להיכנס לאינסטגרם, ולהיות מחוברת אך עם זאת כלכך מנותקת
מהחיים עצמם.
אגב, החזקתי מעמד אתמול עד שהחלטתי שכבר חלאס אני יכולה ב23:00 בערך לאפשר לעצמי, לראות מה חדש.
אז זה לא נחשב 24 שעות בלי פלאפון חח. כמעט!
צריכה לעזור למאמו, בישולים עניינים.
נשתמע
;){kind=link}