כל יום שעובר הוא מבורך וצריך לנצל אותו לכתיבה מבחינתי.
אני התחלתי לעבוד אחרי חודשים שהייתי בבית, אתמול רשמית,
בחברת ביופור שמשווקת מוצרי קוסמטיקה באזור התעשייה החדש, והיום זה היום השני שלי.
לא ידעתי שהעבודה היא גם ללקט מוצרים לפי הזמנות של לקוחות, את זה הבנתי עם הזמן.
מה שאומר שאני הרבה על הרגליים, מתזזת לפה ושם.
אני מתחילה להתבגר, לא להאמין! רוצה כבר להגיע לשלבי האריזה של המוצרים, כי נראה שזה ייקח עוד זמן.
ולארוז אני יותר מעדיפה ואוהבת.
הרגליים שלי יוצאות מאזור נוחות מסוים שאומר: "אל תמשיכי, תחפשי עבודה יותר נורמלית..."
דיי, אני חייבת להפסיק לחשוב יותר מידי, ולהבין שכסף מקבלים רק בעבודת כפיים וביזע.
התחלתי לכתוב לעצמי המון,
על מחברות שלא בשימוש, על פתקים בפלאפון,
ועל מה לא בעצם.
כי בכל זאת, יצאתי לחיים האמתיים, שאחרי התיכון.
והחיים יותר חזקים מכל דבר אחר.
מנסה לשמור על שפיות,
לעשות כסף על מנת לשמור על עצמאות איתנה.
ללמוד מאנשים שמבוגרים ממני,
כי אני נחשבת די צוציקית, בת 19.
למרות שאני חושבת שאני ממש זקנה כבר!
כיף לעבוד עם גיסתי ברוך ה',
היא דואגת ומגדילה לעשות.
מאחלת לעצמי שאצור וותק מסוים בעבודה הזו, כי בדור שלי,
איפה שטיפה לא נוח, עוזבים.
המשך יום מרהיב!
;){kind=link}