אני צופה בטלוויזיה לעיתים, ושואלת את עצמי
למה אני עושה את זה?
זה נחמד והכול אבל אני מבלה זמן מבוזבז בלראות אנשים עושים טלוויזיה
ומחפשים לרגש את הצופה.
או באופן כללי, שאתה קובע לעצמך תוכניות ואז מבטל למרות
שכל כך רצית, והתברר לך שזה לא בדיוק מה שחשבת.
הזמנתי לעצמי פיצה שהגיעה לא מזמן ובמהירות הבזק.
אכלתי שני משולשים ואני כבר מפוצצת.
שכחתי שפיצה זה הדבר הכי טעים בעולם!
משפר את המצב רוח ומרים אותו פלאים.
אתמול ראיתי בערב תוכנית בשם "יצאת צדיק", והייתי בשוק.
הפה שלי היה פעור, והתאכזבתי שהכו פיזית את המנחה.
שאדם כמותו, רודף צדק ויושר, לא ראיתי מימיי.
איזו השראה של אישיות.
לא האמנתי למראה עיני.
טכנאי בכאילו, עשה את עצמו מתקן מעל ומעבר, משהו שצריך לקחת דקה.
מוסיף כל מיני אלמנטים שלא צריך בכלל, רק כדי לגבות יותר כסף.
איזה אנשים. בחיי.
החיים מפחידים, אנשים מפחידים.
מנסה לשמור על שפיות.
;){kind=link}